מקוואות כלים

הלכות טבילת כלים

הכלל היסודי שבכל טבילה הוא, שהמגע בין הדבר המוטבל למים יהיה מושלם. ואין הבדל בין אדם שטובל לבין כלי שמוטבל, לפיכך, צריך שכל נקודות הכלי יגעו במים בעת ובעונה אחת.
ולכן לפני שהולכים להטביל כלים צריכים לשים לב לשני דברים

א. עוד לפני הטבילה יש לבדוק שלא יהיה דבוק לכלי שום דבר שיכול לחצוץ בינו לבין המים. למשל, אם דבוקה לכלי תווית של בית חרושת, יש להורידה לפני הטבילה

ב. בשעת הטבילה יש לשים לב שכל הכלי ישהה בתוך המים. ובכלים עמוקים בעלי פתח צר, צריך להשגיח שהמים יכנסו פנימה ויבואו במגע רצוף עם כל הצד הפנימי של הכלי. וכמובן שגם את ידיות הכלי צריכים להכניס לתוך המים.

ג. עוד צריך לשים לב, שבשעת הטבילה אין לאחוז את הכלי בחוזקה, שהרי אם יאחז את הכלי בחוזקה, המים לא יוכלו להיכנס בין היד לכלי. אבל אם יאחז את הכלי באחיזה רפויה, גם אל המקום שבין היד לכלי יכנסו המים, והטבילה כשרה. וכשיש חשש שאם יאחז את הכלי ברפיון הוא עלול ליפול ולהישבר, ירטיב תחילה את ידו במי המקווה, ולאחר מכן יוכל להחזיק את הכלי היטב,

ד. ועוד פתרון שימושי, להכניס את הכלי בתוך סל, כך שאין חשש שמא הכלי יפול וישבר, ואף אין חציצה בין הסל לכלי, הואיל ואינם הדוקים זה לזה


וכך הוא נוסח הברכה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על טבילת כלים". ואם הוא צריך להטביל רק כלי אחד, יאמר "על טבילת כלי"